גלבוע נ' ריל - טיים רדיוגרפי בע"מ

החלטה

אני סבור שהשאלה רלבנטית, במיוחד לאור העובדה כי אחד המבחנים של בית הדין לבחון במקרה של הטלת צו עיקול, היא שאלת ההכבדה, ועל כן אני מתיר את השאלה.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"א, 29/11/2010 במעמד הנוכחים.

כאמל אבו קאעוד, רשם

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת לביטול עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד על פי החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, כב' הרשמת עדי ריכטמן מיום 28/7/10 ומיום 13/9/10 על סך למעלה מ- 600,000 ₪ על כספיה וזכויות הנתבעת אצל המחזיקים המפורטים בבקשה להטלת צו העיקול, ובבקשה להרחבת צו העיקול.

2.כלל יסוד הוא כי גם בבקשה לביטול עיקול, נטל ההוכחה רובץ על התובע המקורי, דהיינו מבקש העיקול. על פי התקנות על מבקש צו העיקול לשכנע בהתקיימן של שתי דרישות מקדמיות. האחת, נוגעת לקיומה של תובענה לסכום כסף הנתמך במסמך או בראיות מהימנות המקימות זכות לכאורה. השניה, כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

3.באשר לעילת התביעה, בבקשתו לעיקול זמני ובכתב התביעה, טען התובע כי הוא התפטר מעבודתו עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, וכי הוא זכאי לפיצויי פיטורים והפרשי שכר שונים שלא שולמו לו לטענתו בניגוד להסכמי עבודה חתומים. עוד ציין התובע כי לאחר פיטוריו שולמו לו כספים וביניהם בין היתר מרבית פיצויי הפיטורים המגיעים לו לטענתו, והפרשי שכר חלקיים בסכומים שמגיעים עד למעלה מ- 300,000 ₪.

4.הנתבעת טרם הגישה כתב הגנה, אולם בבקשתה לביטול צו העיקול עולה ולו לכאורה כי בפיה טענות הגנה ענייניות, ובעיקרן כי בין הצדדים הייתה הסכמה לגבי הפחתה בשכר. זאת ועוד, כי התובע היה חלק מצוות קבלת ההחלטות בעניין ההפחתה הרוחבית שהוטלה על עובדי הנתבעת. בשלב זה, אין הכרח שהתובע יוכיח את תביעתו במלואה, ומספיק על פי הפסיקה כי יצביע על ראיות מהימנות המקימות זכות לכאורה כאמור.

5.מכל החומר שעומד בפני בתיק זה, ולאחר ששמעתי את התובע ונציגת הנתבעת, אני מוכן להניח כי התובע עומד בנטל ראשוני זה, אולם לטעמי לא כך הם פני הדברים באלמנט ההכבדה.

6.באשר להכבדה של ביצוע פסק הדין, אני חש צורך ברור להדגיש כבר בתחילת הדברים כי על אף שהתובע התפטר מעבודתו ב- 11/2009 הוא הגיש את בקשתו להטלת עיקול זמני ואת כתב התביעה רק לקראת סוף 7/2010, כמעט שנה לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. עובדה זו יש בה כדי להטיל ספק בתשתית העובדתית עליה מתבסס התובע בבקשתו לעיקול זמני. לדעתי, התובע לא עשה די כדי להראות שהקשיים עליהם הוא מצביע והנכונים לטענתו ל- 11/09 רלבנטיים גם היום.

7.זאת ועוד, התובע לא שכנע את בית הדין כי הקשיים עליהם הצביע חורגים מפעולות של צמצום והבראה כפי שהנתבעת מציגה אותם בבקשתה לביטול העיקול, וממילא כאמור לא שכנע את בית הדין כי הם רלבנטיים היום.

8.העובדה ששולמו לתובע במועד סיומם של יחסי עובד-מעביד סכומים כמפורט לעיל, ולרבות שוחררו לתובע סכומים על חשבון פיצויי הפיטורים, ועוד העובדה כי באותה תקופה פרעה הנתבעת חוב פסוק לזכות עובד אחר שלה מכוח פסק דין בבית דין זה, יש בהם כדי לחסן עוד בטענות ההכבדה שהעלה התובע. בעניין זה, בעדותו היום אישר התובע את הדברים.

9.בעדותו היום העיד התובע כי לא רצה לקחת סיכון לטענתו שמא ינהל הליך נגד הנתבעת ולא יפרע. על פי ההלכה הפסוקה, הדגש במתן צו העיקול אינו בצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק דין, אלא בצורך למנוע שינוי מצבו של התובע לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלבנטית השאלה, האם עומדת נתבע להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין. מעיון בכלל החומר, ושמיעת הצדדים היום, לא שוכנעתי כי הנתבעת עומדת לעשות מעשה שיש בו כדי להכשיל את ביצוע פסק הדין לכשיינתן, והנתבעת הוכיחה עד כה ההיפך מזה. נראה לי כי הנזק שעלול להיגרם לנתבעת בהשארת צו העיקול על כנו גדול מהנזק שייגרם לתובע.

10.לא היה בפי התובע ראיות לגבי מצב החברה היום, והוא לא יכול היה להצביע על חשש שאם מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין. אינני מקבל את הטענה ולפיה הואיל והסכום הנתפס בעיקול הזמני אינו מכסה את סכום התביעה, הרי שיש בדבר כדי להעיד ולהוכיח את טענת ההכבדה. אין בתפיסת הכספים כדי להעיד על יכולתה הכלכלית של הנתבעת, במיוחד נכונים הדברים עת העידה נציגת הנתבעת כי נתפסו כספים בחשבון בנק אחד בלבד.

11.תצהיר התובע ועדותו היום לא תמכו מספיק את טענותיו בדבר העילות המצדיקות הטלת צו עיקול זמני. למעלה מן הצורך, יצויין כי סברה בלבד ולפיה הנתבעת תפעל למניעתו או לסיכולו של פסק הדין אינה מספיקה, ובהעדר תימוכין דין הטענה להידחות.

12.על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה לביטול העיקול מתקבלת, כך שהעיקול שהוטל על כספי הנתבעת מיום 28/7/10 ומיום 13/9/10 מבוטל בזה.

13.מובן שככל שהנסיבות ישתנו, יוכל התובע להגיש בקשה נוספת או מעודכנת בעניין.

14.לא בלי היסוס החלטתי כי הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסוף ההליכים.

15.המזכירות תשיב לתובע את הערבות הבנקאית ואת ערבות צד ג' שהפקיד.

16.הנתבעת תגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מהיום. עם הגשת כתב ההגנה, התיק יועבר למנ"ת להמשיך טיפול וניתוב.